החלטה בתיק ע"פ 5112/05

• 1.            בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט צ' סגל) בת.פ. 390/04 מיום 5.4.05, לפיו הוטל על המשיב עונש של שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וכן שמונה חודשי מאסר על תנאי. 

• 2.            המשיב, יליד שנת 1984, הורשע לפי הודייתו בבית המשפט המחוזי בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, התעללות בקטין או בחסר ישע ושיבוש מהלכי משפט. מגזר הדין עולה כי המשיב בצוותא עם שני אחרים, שירתו כשוטרים במשמר הגבול ובמהלך סיור שגרתי עיכבו שני חשודים בשהייה בלתי חוקית בישראל. בשלב מסוים, החשודים ניסו להימלט כאשר המשיב ושני האחרים דלקו אחריהם, תפסו אותם והסיעו אותם לחורשה מבודדת שם הכו אותם בכל חלקי גופם באגרופים ובבעיטות. שני הנאשמים האחרים אף הכו את המתלוננים באמצעות אלה והשפילו את המתלוננים בדרכים שונות. לאחר האירוע, המשיב והאחרים שחררו את החשודים, לא מילאו כל דו"ח אודות האירוע והסכימו ביניהם להכחיש את קיומו של האירוע. בית המשפט המחוזי ציין בגזר דינו כי חלקו של המשיב באירוע היה פחות במידת מה מחלקם של האחרים בשל כך שהיה שוטר צעיר מהאחרים ובשל כך שבשונה מהאחרים, הוא לא הכה את המתלוננים באמצעות אלה. בית המשפט ציין כי תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב היה חיובי וכלל המלצה להטיל על המשיב של"צ בלבד. בית המשפט השית על המשיב ששה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. עונשם של שני הנאשמים האחרים הועמד על מאסר בפועל לתקופה של עשרה חודשים לנאשם אחד ומאסר בפועל לתקופה של שמונה חודשים לנאשם השני.

• 3.            המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמסגרתו טענה נגד קולת העונש. לטענת המבקשת, העונש שהושת על המשיב חורג מרף הענישה בעבירות דומות ומן הראוי היה להשית גם על המשיב עונש של מאסר לריצוי בפועל.

• 4.            בבקשה שלפני מבקשת המדינה לעכב את ביצועו של עונש המאסר בדרך של עבודות שירות. לטענתה, סיכויי הערעור טובים ועיכוב הביצוע נדרש כדי שלא יסוכל ערעורה. 

• 5.            המשיב מתנגד לבקשה. בא-כוחו טען כי חלקו של המשיב ביחס לשני הנאשמים האחרים בפרשה הוא מינורי ועל-כן סיכויי הערעור קלושים. מכל מקום, לטענתו, ביצוע עבודות השירות לא יסכל את ערעור המבקשת שכן עדיין ניתן יהיה להחמיר בעונשו של המשיב.

• 6.            השיקולים שעל בית המשפט לשקול, מקום בו המדינה מבקשת לעכב ביצועו של עונש מאסר, בכלל זה, עונש מאסר בעבודות שירות, הם שיקולים מגוונים, ובהם: מהות העבירה ונסיבותיה, סיכויי הערעור, עינוי הדין אשר עשוי להיגרם לנאשם עקב דחיית ריצוי העונש ומאידך, האינטרס הציבורי במיצוי זכות הערעור של המדינה בלא לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט אשר ידון בערעור עקב העובדה שבינתיים רוצה העונש (ראה: בש"פ 1691/92 מדינת ישראל נ' ריבו, פ"ד מו(3) 332, 335-336; ע"פ 1971/98 מדינת ישראל נ' מירו (לא פורסם); ע"פ 3195/05 מדינת ישראל נ' זיני (טרם פורסם)).

• 7.            כאשר מדובר בבקשה לעכב עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, איזון השיקולים מביא בדרך כלל למסקנה כי יש מקום להיענות לבקשה (ראה: ע"פ 2929/02 מדינת ישראל נ' סבירסקי (לא פורסם) והאסמכתאות שם).

• 8.            גם בעניינו, אני סבור שבאיזון השיקולים, הכף נוטה, לעיכוב הביצוע. בשלב זה נראה כי סיכויי הערעור, על פניהם, אינם קלושים ועל פני הדברים, מדובר בערעור הראוי לבירור. בנסיבות אלו, וכדי לא לכבול או להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט שידון בערעור ראוי לעכב את ביצוע העונש (ראה: בש"פ 1691/92 הנ"ל בעמ' 336; ע"פ 1971/98 הנ"ל). מה גם שהמשיב לא טען לנזק מיוחד אשר ייגרם לו בשל עיכוב הביצוע.

• 9.            לאור האמור אני מורה על עיכוב עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות אשר הוטל על המשיב בת"פ (מחוזי-י-ם) 390/04 עד למתן פסק דין בערעור.

           ניתנה היום, י"ד בסיון תשס"ה (21.6.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: